טוחנים

מדור האוכל של מגזין “רייטינג”

לקבו מוקה

מאת טוחנים, דצמבר 10, 2007, תחת הנושאים פועה גרא, גיליון 436, מוקה, קרמבו

דירוג: 4.5

אני, פועה גרא, מודה בהכנעה: מתה על החורף. קודם כל - לא חם. הזיעה נעלמת. שיפולי הבטן מסתתרים מאחורי סוודר. ואז בא הקרמבו. וזה דבר רע מאוד. לא שאני לא אוהבת קרמבו, להפך - אני מאוד אוהבת קרמבו. אולי אפילו יותר מדי. אני מוכנה לקבל את הקרמבו על כל הבעיות שלו. הוא נמעך בקלות, הוא נמס על נייר הכסף, הוא משמין, הוא דביק, ואף פעם אי אפשר להסתפק באחד (הרי לא סתם מייצרים קופסאות של ארבעים. אני, למשל, אוכלת ארבעים). את כל זה אני מוכנה לבלוע. קרמבו הוא לא רק המרענן הרשמי של החורף, הוא מלאך שנפל ומרשה לי לשים לו עוגייה על התחת ולכרסם בתאווה. לכן אתם יכולים להבין כמה שמחתי על הלקבו החדש, מעין קרמבו קר שכזה בטעם מוקה, שיושב בפריזר באריזות קשיחות שלא נותנות לשום דבר להימעך. הוא מתוק במידה, בדיוק טעים ומשאיר אחריו טעם בדיוק חביב ומתקתק, ובשביל להיות מרוצה כל מה שאני צריכה זה בדיוק אחד. מומלץ לימי החורף הישראלי. אתם יודעים, 35-30 מעלות בצל.
נ”ב: דבר אחד היה חסר לי - הקיפול האובססיבי של נייר הכסף בתום הזלילה לכדי כדור קטן שזורקים לחתולה. זה משגע אותה. ואני אוהבת לראות אותה משוגעת.

מחיר: 27 שקלים למארז שישייה; 4.5 שקלים ללקבו בודד.
שורה תחתונה: החתולה כועסת - פועה מאושרת.

(פועה גרא)

moka.jpg

סוכריות וורתר’ס אורגינל ללא סוכר

מאת טוחנים, דצמבר 10, 2007, תחת הנושאים שחר אורן, גיליון 436, סוכריות, וורתר'ס אורגינל

דירוג: 4

בכל הנוגע לסוכריות ללא סוכר אני מוצאת את עצמי מתנהגת כקשישה נרגנת שזה עתה חגגה 80 אביבים לפחות. תמיד תוכלו למצוא אצלי בתיק חבילה קמוטה של התופינים הזעירים, ואני נוטה לשלוף אותם ברגע הכי לא נכון - נו, אמצע סרט באולם קולנוע דומם - ולרשרש בעטיפתם בלי חשבון. בקיצור, אם תכננתם לפקוד איזה סרט בשבוע הקרוב, ראו מילים אלו כאזהרה מיידית, שכן ממש עכשיו שוכן לו בתיקי שקיק סוכריות וורתר’ס נפלאות, שמכילות כל אחת 9 קלוריות בלבד, ויש לי כל כוונה לשאת אותן לאולמות הקרובים לביתי ולרשרש בהן הלוך ורשרש. אחר כך גם אמצוץ אותן בפי ואשמיע קולות יניקה וגניחות הנאה לסירוגין. ואין כיבודים.

מחיר: 9.5 שקלים.
שורה תחתונה: הכי קרוב לאורגינל.

(שחר אורן)

werthers.jpg

שוקולד קוט דור עם נגיעות של פטל ועם קליפות תפוז

מאת טוחנים, דצמבר 10, 2007, תחת הנושאים פועה גרא, שוקולד, גיליון 436

דירוג: 5

“שבוע של שוקולדים!”, צהלתי בדרך למקרר, שלפתי את שתי החפיסות של הקוט דור המרירות עם הפירות האקזוטיים וצללתי לספה. הטלוויזיה נדלקה - ויש אלוהים. מובן שהטלוויזיה היתה רק הסחת דעת שתמרנתי לעצמי כדי לא לשים לב איך אני מחסלת בשיטתיות את 24 מלבני השוקולד האלה. וכך עשיתי. אני רק יכולה לדווח שהיה מעולה. פצפוצי פירות קטנים שקועים בתוך השוקולד והופכים אותו בפה ממריר למתוק וממתוק למריר, ולפני שמבינים מה עובר על בלוטות הטעם שלנו - העיסה הזו נופלת בגרון, ומשאירה תחושת פה יוקרתית של שוקולד עשיר שלא מותירה ברירה אלא לנגוס בעוד מלבן. גם לזה יש חיסרון, אגב. איך שנגמר הביס האחרון מיד חיפשתי קינוח. מצאתי רק שני קרטונים קרועים וריקים ובתוכם פירורי שוקולד. הכל נעלם! לשאלתכם - כן, ליקקתי את הפירורים. היה לזה טעם של קרטון ושוקולד. מומלץ.

מחיר: 15 שקלים.
שורה תחתונה: מי הזיז את השוקולד הבלגי שלי?

(פועה גרא)

cote-dor-framboise.jpg