טוחנים

דירוג: 5

בנסיבות כאלה ואחרות, שאינן מעניינות בעליל, יצא שבדיוק בימים האחרונים החלטתי לשמור מרחק ממוצרי חלב בתקופה הקרובה. לכן היתה לי כל כוונה לטעום לא יותר מכפית אחת של מעדן הגבינה-מנגו השטראוסי החדש, להכריז שהוא ממש לא משהו, ולתרום את שארית הגביע לצדקה. לצערי הרב נאלצתי להיווכח שהוא דווקא לגמרי טעים, הנבלה הקטן. “כמו הדניאלה של פעם, רק פחות מתוק עד צמרמורת ויותר מרענן ופירותי”, מלמלתי בעודי תוחבת ללוע עוד כפית דשנה. “מהיום אקרא לך ‘מנגואלה’”, חייכתי אל הגביע המרוקן ופזלתי ברעבתנות לעבר שלושת חבריו הנותרים שנמנמו במקרר בשלווה. אכן, ההחלטות שלי שוות לתחת.

מחיר: 13.41 שקלים למארז של רביעייה.
שורה תחתונה: מי הזיז את הגבינה שלי?

(שחר אורן)

דירוג:
3.5 לגבינה הלבנה
4 לקוטג’

קיבינימט! שלוש לפנות בוקר, אני שיכורה כמו חייל מארינס בחופשה ושכחתי לכתוב על הגבינות החדשות של תנובה. המוח שלי מתקשה להעביר שידור רציף וברור ליד, וזו מתקשה לאחוז בגביעים הכחלחלים. ניחא הקוטג’, שזאת הגבינה היחידה שבאה אל פי על בסיס יומי קבוע, אבל גבינה לבנה? הל נואו. לא במצבי הנוכחי, בכל אופן.
אולי זה סתם מאנץ’ אלכוהולי מהגיהינום, אבל הקוטג’ עם השום והקצח דווקא מפייס את גלי הבחילה ומפיץ ניחוחות שום נעימים. זאת הגבינה הלבנה עם המלפפונים שדורשת קצת יותר מאמצים, אז אני תופסת את ק’ במסנג’ר ומכריחה אותו לשלוף אחת זהה מהמקרר שלו ולטעום אותה און-ליין. הדיווח לא מאחר לבוא. “כבדה. טעימה. משאירה אחריה קצת טעם לוואי של חומוס אחלה”. “אבל מה עם המלפפונים”, אני נזעקת בפיכחות מפתיעה, “מסמורטטים, פריכים? מה?!”. “ריחניים, חדים ונעימים”, הוא פוסק.
חדים?! את זה אני חייבת לטעום.

מחיר: 6 שקלים לגבינה הלבנה; 6.80 לקוטג’.
שורה תחתונה: חד וחלק.

(הדס שניידר)